אורח מיוחד

מוות.

הוא אורח מיוחד.

הוא לא כמו שאר האורחים, יש לו כניסה פרטית.

לפעמים הוא נכנס מהדלת ולפעמים מהחלון.

כשהוא מגיע הוא לא דופק כמו שאר האורחים.

הוא דופק פעם אחת בכל פעם, מנסה להכין אותנו לקראתו,

אבל מעטים בני האנוש שמסוגלים לחוש כשהוא מתקרב.

מוות.

הוא מגיע בשקט עם עוצמה שלא ניתנת לתאר.

כשהוא כאן הוא גורם ללב להתכווץ מרוב כאב,

לצמרמורות להתפשט בכל הגוף,

לנשימה להיעצר,

ולשיער לסמור.

כשהוא כאן הוא גורם לנו להסתכל על הכל אחרת, גם אם זה רק לכמה שעות.

הוא גורם לאחדות ופרידה בו זמנית.

מוות.

כשהוא מתגנב לביתנו הוא ממלא אותו בענן שחור

בדממה רועשת

הוא לא נותן לרגשותינו לחדור את השריון העבה שלו,

הוא יודע לבצע את עבודתו גם כשכולם מתפרקים סביבו.

אבל למרות הכל,

הוא אורח בעל קסם מיוחד.

הוא יודע לקחת חיים ולהפוך אותם לכוכבים.

זה הוא המוות.

טרף קל

היא הולכת כאילו היא מנהלת את העולם.

גב זקוף, חזה בחוץ, רגליים ארוכות וסקסיות.

היא חדורת מטרה, יודעת בדיוק מה היא רוצה.

היא מסוכנת כמו נשק,

שורפת כמו אש ,

חדה כמו תער,

מהפנטת כמו תכשיט יהלומים יקר.

עיניה הקרות כקרח משדרות שנאה,

שפתיה המרוחות באודם אדום משדרות אהבה,

חיוכה הממזרי משחק בליבך

ומבטה מתעתע במוחך.

היא יודעת שקלטת אותה והיא תעשה הכל כדיי לשגע אותך.

היא תתקרב בצעדים בטוחים,

תסמן את הטריטוריה שלה

ותסמן אותך.

מצד אחד תרצה לרוץ, לברוח לכיוון השני

ומצד שני אתה תישאר במקומך ותחכה לצד הבא שלה.

אתה מהופנט,

מכושף,

מסוקרן,

ליבך נפל בשבי ידיה.

היא תשחק,

תכאיב,

תיגע ,לא תיגע...

תגרום לך להתפתל כמו טרף קטן וקל.

ואתה, תלך שבי אחריה

כמו במבי שנפל לתוך מלכודת של פנתרה,
כי כזו היא אהבה.