evakitur

יום שבת, 24 באוקטובר 2015

יום הולדת שמח אלה

מכירים את זה שנוחתת ה"מוזה" פתאום?
אז זה בערך מה שקרה וזה מה שיצא..

*****
לפני 25 שנה היתה אישה צעירה שרק ילדה....
היא ילדה תינוקת שהיתה מוקפת בהילה,
היא היתה בהירת עור ושקטה.


לפני 25 שנה היתה אישה צעירה ולא מאושרת
אך בדיוק נולדה בתה הבכורה
תינוקת יפייפיה ורכה.

לפני 25 שנה היתה אישה צעירה ולא מאושרת
נישואיה היו קשיים ולא פשוטים
אבל בתה הבכורה היתה בין שתיי ידייה והפכה אותה לאמא צעירה ומאושרת.

לפני 25 שנה היתה אישה צעירה ומאושרת
שלבתה הבכורה קראה אלה
היא היתה טהורה עם נגיעות מיוחדות מהאלים.

לפני 25 שנה היתה אישה צעירה ואמא טריה ומאושרת.
נישואיה היו נוראיים אך בתה הסבה לה נחת.
אלה היתה תינוקת למופת
כשצריך היתה ישנה,
כשצריך אכלה
וכמעט ולא בכתה.
למרות שאלה סך הכל תינוקת היא ידעה שאבא לא נחמד ואמא לא באמת מאושרת.

לפני 25 שנה היתה אישה צעירה ומאושרת
היתה לה את אלה שחיזקה אותה.
אבל אז לאחר 4 שנים חייה התהפכו
אלה חלתה במחלה לא ברורה,
לרופאים לא היו תשובות ותרופות
ואלה לאחר חצי שנה עזבה את אמה הצעירה והמאושרת
וחזרה למקומה הטבעי
לאלים.

לפני 25 שנה היתה אישה צעירה ולא מאושרת
נישואיה היו קשיים ונוראיים
אך בתה הבכורה היתה בין שתיי ידייה-היא הפכה אותה למאושרת.
לאחר 4 שנים האישה רכנה מעל קברה של בתה הבכורה ובכתה את נשמתה,
לא רצתה שתעזוב.

לפני 25 שנה היתה אישה צעירה ולא מאושרת
כיום אותה אישה התגרשה, התחתנה שוב, מנהלת משפחה חדשה ומאושרת.
אך לעולם לא שכחה את אלה

גם לאחר 25 שנה.
היום אלה חוגגת יום הולדת,
אבל איך אפשר לחגוג למי שלא נמצא יותר?
אותה אישה התעוררה הבוקר, ניגשה לתמונתה הקטנה של בתה הבכורה, בהירת העור, התמימות והרוך, לאלה
ולחשה לה בקול עצוב וחיוך מלא געגוע :" יום הולדת שמח ילדתי. אני מתגעגעת מאוד.
ואוהבת עד אין סוף"
יום הולדת שמח אלה.


****
לילה טוב עד הפעם הבאה
המקטרת בסטייל =] 3>

יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

הגבר שלך-סמדר שיר

זמן לסיקור~~

אז הפעם הסיקור שלי הוא על ספר רומן-רומנטי שיצא לפני כמה שנים טובות..
קבלו את הספר "הגבר שלך" של סמדר שיר.
היא לא סופרת לילדים? כן היא כן אבל מסתבר שלא רק.
לסמדר שיר יש כמה ספרים שמכוונים למבוגרים במיוחד והספר הזה הוא אחד מהם.

הספר שכב אצלי המון זמן על המדף, כל פעם שאמרתי לעצמי לקרוא אותו מצאתי את עצמי עם ספר אחר.
עד ששבת אחת החלטתי לתת לו צ'אנס ומה אגיד לכם?
התחלתי ביום שבת בבוקר וסיימתי במוצאי שבת!
ידוע שאני קוראת מהר אך ורק אם הספר מעניין אותי, אם הוא לא אני נמרחת איתו בכייף עוד כמה שבתות.
אבל הספר הזה ריתק אותי למיטה!

נתחיל מהדמויות: לקחו אשכנזייה ותימני שונים לחלוטין ולא רק בצורה עדתית וחיברו בניהם בדרך מקרית שאותי הצחיקה.
ליהי-אשכנזייה, בת יחידה, מנהלת מערכת יחסים עם גבר נשוי, לא נשואה בעצמה ומבינה שלא עושה שום דבר עם חייה.
עדן- זמר תימני, שואב להיות שלמה ארצי של המזרחיים.

הכתיבה:
יש משהו קסום בכתיבה של סמדר שיר.
הספר כתוב מפרק פרק, ז"א פרק מהצד שלה ופרק מהצד שלו.
הכתיבה סוחפת, עכשווית, קולחת ואם תשימו לב פזורים חרוזים פה ושם.

העלילה- מי מאיתנו לא נתקל בסטיגמות?
שלוקחים אשכנזייה ומצמיד אותה לתימני הצדדים האחרים לא בהכרח יסכימו עם מה שנוצר כאן.
אל תשכחו שחוץ מליהי ועדן יש גם את ההורים של עדן ושל ליהי, את המארגן של עדן שמאוד מעורבב בחייו ועוד כמה דמויות שיצוצו ואפילו יפריעו לנו.
העלילה סוחפת. כל פרק מגלים דברים חדשים, מקרים חדשים וכחושבים שקראנו הכל סמדר מפתיעה אותנו שוב.
לקח לי קצת זמן להתחבר לליהי אבל עדן כבש אותי ישר.
הספר קליל וזורם.
אישית מאוד אהבתי ואפילו לא רציתי שיגמר.
ממליצה בחום.
בעיקר אם נתקלתם בלי ספר או שמתחש לכם ספר קליל עם נגיעות של טלנובלה-זה הספר בשבילכם!

תקציר הספר:
ליהי. אשת עסקים. בלונדינית. מאהבת של. אבודה. עדן. זמר תימני. המלך הבא של התחנה המרכזית. נשמה. פגישה מקרית על הכבוש המהיר מפגישה בין שני אנשים אשר בנסיבות אחרות לא היה להם שום סיכוי להצטלב, וסוחפת אותם לעולם של תככים וסודות, תחרות ותשוקה, מסלסולי הכרם שצמחו מכאב ומקיפוח ועד למגדל- צמרת קר. הוא מציע לה טבעת, אבהות, משפחה, חום ומה לא. היא חושדת שהוא משתמש בה כאליבי לשלדים שבארונו. זהו סיפור אהבה מיוחד במינו, המתגלגל מעצמו ותובע מהקורא להתבונן במציאות הישראלית העכשווית, בה עדין בוער הפער העדתי, בה רק המוזיקה יכולה לאחד ולקרב. "אני רוצה להיות הגבר שלך, אני רוצה להיות הגבר שבך, אני רוצה..."


מקווה שתהנו בדיוק כמו שאני נהנתי!
אווה המקטרת בסטייל =] 3>
 

יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

מלך החומוס ומלכת האמבטיה-אילן הייטנר

אחותו של חבר שלי קנתה את הספר כי אהבה את התקציר מאחורי הספר ולא באמת הבינה על מה הספר עד שהחלה לקרוא.
היא נערה בת 16 וכבר לפי הפרולוג הבינה שהספר לא בשבילה ובטח שלא מה שחשבה שהוא.
אז היא הביאה לי אותו..קראתי את הפרולוג ולהגיד את האמת לא באמת הבנתי מה הוא רוצה ממני אבל משהו שם בכתיבה הפשוטה והאמיתית שלו סיקרן אותי.
לקחתי את הספר.

מלך החומוס ומלכת האמבטיה- לכאורה נשמע כמו ספר חרוזים לבנות נוער או עוד ספר בסגנון "יומני החנון"
תרשו לי לנער אתכם קצת-לא ולא!
זהו ספר שמכניס אותך לתוך ראש של בחור בן 28 שעדין מחפש את עצמו ומחפש אהבה.
החליט לעזוב לפרק זמן קצר את הארץ ולנסות את מזלו בחו"ל.
אמיר קוראים לו ושם הוא פוגש את פילי (תקראו ותבינו את השם)
כל החוויות שהם עוברים ביחד ולחוד מסופרים בצורה משעשעת ומעניינת.

אילן הייטנר כתב את הספר עם מלא הומור ותובנות מהחיים ובעיקר מציג לנו את האמת היפה ומכוערת, את כל המחשבות שחשבנו לפחות פעם אחת ומסקנות שגם אנחנו הגענו אליהם אבל אף אחד לא אמר אותם.
השפה פשוטה ביותר וכל קורא יכול להתחבר למילותיו של הסופר.
צחקתי ונהנתי מכל מילה ומילה שנכתבה.
ברצינות..מצאתי את עצמי צוחקת בקול כשכל המשפחה ישנה ולמחרת שאלו אותי האם הכל בסדר איתי (מצטערת משפחתי היקרה..ניסיתי לשלוט בזה אבל לא הצלחתי...תלונות לאילן).
ובנוסף לזה אילן מכניס את המנטליות הישראלית מניגובי החומוס ועד השתלבות הישראלים בחו"ל.

מדי פעם הרגשתי כאילו הדמות סובלת מבעיות קשב וריכוז מסיפור אחד עבר לסיפור אחר שבתוכו עוד סיפור ולבסוף תמיד חזר לסיפור המקורי. 
הסופר עשה זאת בצורה טובה ולא מסובכת ובתור אחת עם בעיות קשב וריכוז זה הצחיק אותי כי גם אני כזו (מודה שהופתעתי שזה לא סיבך אותי..ואפילו דיי אהבתי את זה)
דרך כל אותם הסיפורים אנחנו מגלים עוד ועוד על הדמות הראשית-אמיר.

לא אגלה לכם מה קורה בסוף אבל רק אגיד שמחכה שעוד יקראו כדיי לדבר איתם על הספר בלי לעשות ספויילרים.

וכדי שתבינו על מה אני מדברת קבלו את האחד הקטעים שאהבתי (למען האמת אהבתי הכל..היה קשה לבחור!) : (עמוד11)

ולאחר החפירה הלא קטנה הזאת..
אם אתם מחפשים ספר מלא בהומור, כייפי, זורם וסוחף זה הספר בשבילכם.
ובכללי אני מאוד מאוד ממליצה עליו ומבטיחה שלא תתאכזבו.
הוא העביר לי את החג בצורה יוצאת מן הכלל.
ואין ספק שהספרים הקודמים של אילן הייטנר נכנסו לרשימת הספרים שלי.



עד כאן להיום...
המקטרת בסטייל
אווה=] ♡

יום ראשון, 4 באוקטובר 2015

"היינו שקרנים"- א' לוקהארט

דמיינו לעצמכם משפחה מהממת, מדהימה, מוצלחת ומוכשרת.
משפחה שכולם שם בלונדיניים, גבוהים, עם לסת מרובעת.
דמיינו אי שלם ששייך רק למשפחה הזו.
כל קיץ הילדים מגיעים עם משפחותיהם ושוהים שם. כל קיץ באופן קבוע.
עכשיו דמיינו 4 ילדים בני 15 פחות או יותר:
קיידנס (קיידי) , ג'ונתן (ג'וני) , ומירן 3 בני דודים ביחד עם גאטוויק (גאט) שאינו קשור ישירות למשפחה.
ביחד הם "השקרנים".
כל קיץ השקרנים מבלים ביחד עד אותו הקיץ של גיל 15.
באותו הקיץ משהו משתבש וכאן מתחיל הסיפור.
עכשיו תפסיקו לדמיין ותכירו את הספר שיגרום לכם לשנוא את השקרנים ולאהוב אותם באותה השניה,
יגרום לכם לקנא במשפחה ובו זמנית להודות לאל שאתם לא כאלה,
יגרום לכם לרצות לעצור את הזמן ובו זמנית לעצור את נשימתכם.
"היינו שקרים"-הינו ספר לנוער או לפחות ככה הגדירו אותו
אבל אני יכולה להבטיח לכם שלא רק לנוער.
הספר כתוב מנקודת מבטה של קיידי נערה בת 18 שחוזרת אחורה ומנסה לשחזר את מה שקרה בקיץ של גיל 15.
הספר כתוב מצויין ומתובל בשלל משלים שבסוף תבינו למה התכוון המשורר.

זה הספר הראשון שקראתי 3 פעמים!!!
לא חסרים לי ספרים שרק מחכים שאקרא ואסקר אותם אבל לא יכולתי להניח את הספר.

זהו סיפור מותחן פסיכולוגי עם נגיעות של רומן נעורים מתקתק.



מומלץ מומלץ מומלץ בחום ובאהבה לקרוא את הספר!
וכמובן שאשמח לשמוע את דעתכם עליו.

עד כאן להיום..
המקטרת בסטייל
אווה♡ =]

יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

"יש לי מליון שאלות אבל אין אפילו תשובה אחת!"

בעקבות הפיגוע שהיה אתמול.
***
"יש לי מליון שאלות אבל אין אפילו תשובה אחת!

ההורים תמיד אמרו לנו לא לדבר עם זרים,
הם עלולים להיות מסוכנים.
לא לדבר עם אדם שאנחנו לא מכירים שניגש אלינו בגן השעשועים, גם אם הוא מבטיח לקחת אותנו למקום יותר כייפי ולהביא לנו מליון סוכריות ושוקולדים.
ההורים תמיד אמרו "אם אדם זר נגש אליכם תרוצו אלינו ותקראו לנו".
"תתרחקו מאנשים זרים" חזרו על זה שוב ושוב "הם מסוכנים".
הם גם תמיד הזהירו מפני הכביש, גם הוא מסוכן.
אם חוצים את הכביש לא נכון אנחנו עלולים להפגע, להפצע ואפילו יותר גרוע מזה,
גם איש זר יכול לפגוע, לפצוע ולעשות יותר גרוע.
פעם שאלתי אותם למה צריך לחצות את הכביש איתם? או למה כשהם איתי אני לא צריך לפחד מאנשים זרים? 
אמא ענתה לי שהם שומרים עלינו, שאיתם אנחנו מוגנים.
אז תסבירי לי אמא,
איך זה שלמרות שהיינו אתכם על הכביש המסוכן מי שפגעו בכם הם דווקא אנשים זרים?
תסביר לי אבא,
איך זה שעלינו הגנתם אבל אתם כבר לא איתנו?
מי עכשיו יזהיר אותנו מפני זר בגן השעשועים?
או מפני הכביש המסוכן?
מי עכשיו יגן עלינו, 
מי עכשיו ישמור עלינו, 
אם זרים לקחו אתכם מאיתנו?
איך יכול להיות ששניה אחת הייתם איתנו ושניה לאחר מכן אתם כבר לא?
איך זה שאמרתם שאתכם אנחנו מוגנים אבל בכל זאת נפגעו?
רק שתדעו שאנחנו כאן, עדין מחכים לכם ונמשיך לחכות
למרות שיודעים שאנשים זרים, שפלים, רוצחים, מחבלים לקחו אתכם רחוק מאיתנו.
יודעים שאתם, כבר לא תחזרו אלינו.

יש לי מליון שאלות אבל אין אפילו תשובה אחת!"

ה' יקום דמם
יהיה זכרם ברוך!