"אחד ועוד אחד"-ג'וג'ו מויס

לא קיטור אבל סיקור..כי הגיע הזמן!!
זה לא סוד שכבר כמה חודשים אני לא מצליחה לקרוא...כלום!
מתחילה ספר קוראת 4 פרקים ועוברת להבא ככה יש לי בערך 10 ספרים שמחכים לי על המדף מעל המיטה וזה עוד בלי הספרים הדיגיטלים שמחכים לי!
הספרים מושכים, מעניינים ורק מחכים לי אבל מה לעשות שתקף אותי "מחסום קריאה" ולא משחרר?
ביום שישי האחרון הייתי עייפה..ממש עייפה שלא היה לי כח להזיז ת'תוחס מהספה לחדר כדיי לבחור ספר אז ביקשתי מאחותי הקטנה שתשלוף איזשהו ספר ותביא.
וזה מה שהיא שלפה "אחד ועוד אחד" של ג'וג'ו מויס.

כשקיבלתי את הספר חברה שלי כבר קנתה אותו ואמרה לי שהיא לא הכי עפה עליו זה מוזר כי חברה שלי עפה על ספרים על ימין ועל שמאל..כל הזמן הזה דחיתי את הספר אבל הפעם החלטתי משום מה להביא לו צ'אנס.
זוכרים את המחסום קריאה? אז ככה..
התחלתי את הספר ביום שישי בערב וסיימתי ביום שבת בבוקר!!! (מחסום קריאה מישהי?!?!)

קודם כל הספר כתוב מנקודת מבט שלישית-זאת אומרת שהסופרת מספרת לנו את הסיפור מנקודת מבט שלה (שזה מגניב) אבל אני חושבת שלכתוב ספר מנקודת מבט שלישית כרוך בסיכון:
-לא כולם מתחברים לסגנון כתיבה הזה
-האם התחברו לדמויות או לא..
אבל יש גם פלוסים שסגנון הזה וזאת הסיבה למה אני אוהבת את זה:
אפשר לכתוב על כל הדמיות בו זמנית. קל לתאר מה כל אחד עושה, רואים את התמונה הכוללת מבחוץ אבל גם מבפנים.

ועכשיו לסיפור עצמו:
"אם יחידנית אחת. משפחה כאוטית אחת. זר מוזר אחד. סיפור אהבה אחד שאי אפשר לעמוד בפניו."

הסופרת מביאה את הסיפור מנקודת מבטם של כל הדמויות (חוץ מהכלב) אבל מנקודת מבט שלישית (זוכרים?)
תכירו את המשפחה הכי הזויה, מפורקת, קשה, מוזרה שייצא לכם להכיר אבל בו זמנית משפחה שאוהבת בדרכה שלה, משפחה שמתגברת על כל הקשיים (ולא חסרים להם קשיים!), משפחה שרואה בכל אחד את הצד הטוב שבו, שלא נשברת מהר ומאמינה שבסוף יהיה טוב, גם אם זה ממש בסוף.
תכירו את האמא-ג'ס
הבן הפריק- ניקי
הבת הגאונה-טנזי
והכלב-נורמן
בזמן לא צפוי כשהם נתקלים בבעיה ונכנסים עמוק יותר לזבל ממה שהם היו הם פוגשים את אד (חנון,  מליונר היי-טק ואיפלו קצת קרציה).
אד מחליט לעזור להם, הוא לבד לא מבין למה והם יוצאים למסע ששינה והשפיע על כל אחד ואחד מהם.

זה לא סיפור אהבה רגיל. זה לא עוד ספר רומנטי על עשיר ובחורה מדליקה שישר מתאהבים אחד בשני. זה סיפור אהבה על משפחה גם אם היא לא שלך במאה אחוז אבל יש גם סיפור אהבה קטנטן שקיויתי כל הספר שיתפתח ויהיה בדיוק כמו שאני רוצה.

הספר הזה גרם לי לצחוק (והמון!), לחייך, לקלל, להתעצבן, להתבאס ואפילו להסתכל למעלה בדיוק כמו שג'ס עשתה ולהגיד " מה עכשיו? מה עכשיו, לעזאזל?" (עמוד 338)

יש מצב שההתחלה תשעמם אתכם, או תמתח אבל מבטיחה לכם שהוא שווה קריאה!
אישית מאוד מאוד נהנתי מהספר. כבר הרבה זמן שלא נהנתי ככה מספר..הרבה זמן שדמויות לא נכנסו לי ללב ועד עכשיו חושבת עליהם.
הספר הזה יגרום לכם להסתכל על דברים קצת אחרת, כי בנינו תמיד מנחם קצת לשמוע על הבעיות של האחרים, ולהם? לא חסרים בעיות!
מתחילת הספר ועד כמעט סופו קורים דברים שרק יגרמו לכם מצד אחד לקוות לטוב ומצד שני להגיד "ציפיות יש רק בכריות".
אבל הספר הזה מוכיח שבסופו של דבר משהו טוב אפילו קטן חייב לקרות.
או כמו שג'וג'ו מויס אומרת (או יותר נכון הדמות ג'ס) : "דברים טובים קורים לאנשים טובים" (עמוד 201)

ואחרי שאמרתי כבר הכל...רוצו לקרוא את הספר! (אתם עוד פה? לכו תקראו..כאילו דא XP )

עד כאן הסיקור על הספר..
מקווה שתהנו בדיוק כמו שאני נהנתי
ואל תשכחו "דברים טובים קורים לאנשים טובים" ;-)
אווה 3>

דואר ישראל היקר!(או שלא!!!)

היושים וזה..
הנושא היום הוא: *תופיםםם*
דואר ישראל היקר!(או שלא!!!!)
הפעם לא נדבר על חבילות הרוסים או משלוחים שלא הגיעו אלא על-תורים!
אז אתמול פצחתי לי ביום סידורים. דחסתי כל מה שאפשר ליום אחד. מקניות ועד לדואר.
בהתחלה נכנסתי לסניף הדואר שבעירי ועיניי כמעט יצאו מחוריהן!
הסניף מפוצץ באנשים שמחכים לתורם ואילו רק 2 עמדות מתוך 7 מקבלות את קהל האנשים (בשוק? חכו עם זה..)
אז החלטתי לסיים את כל הסידורים שלי ולהשאיר את הדואר אחרון חביב (אפשר להתווכח לגמריי החביב..)
חזרתי ולקחתי מספר. על המסך שתלוי מעל העמדות הוצג המספר: 247 ואילו על הפתקית ששלפתי מהמכונה הוצג המספר 284 (זה הזמן לשוק? עדין לא...) הסתכלתי על המסך ואז על הפתקית והחלטתי להמתין בכל זאת כי זה היום האחרון שניתן לשם.
בנתיים שיחקתי בנייד עם 30 אחוז סוללה ולאחר 10 דק הוא כבר צפצף שנישארו לו רק 10 אחוז כדיי לשרוד, מבואסת רצח הסתכלתי על המסך ולתדהמתי גיליתי שעברו...רק 2 אנשים!!! (שמישהו ירה בי!)
עזבתי את הנייד בלית ברירה ופשוט חיכיתי...חיכיתי..חיכיתי..חיכיתי וחיכיתי!
כמות האנשים רק עלתה! עדין רק 2 עמדות קיבלו את הקהל בזמן שיש 7 עמדות פעילות! מה הן עושות שם לא עניין אותי אבל ראבק שחררו את האנשים!!(דמיינו פרצוף כועס)
אחרי שעה ומשו שכירסמתי את כל ציפורניי שלא היו גם ככה, בהיתי בתקרה,קירות,אנשים,מסך שהציג את אותם הפרסומות שאני יודעת כבר בעל פה וברצפה-10 אנשים כבר השתחררו מתוך כל ה37 שהיו לפניי..
עדין יש תקווה חבר'ה עדין יש תקווה!
צמא תקף אותי וחיפשתי מקור מים כלשהו בסניף ומסתבר שאין!!(מה אנחנו בארומה?!)
יצאתי מהסניף..הלכתי עוד 10 דק..גם ככה התור לא זז בשיט! קניתי לי פיוזטי קר שטיפונת צינן את גרוני-חזרתי לסניף ורק 2 אנשים עברו..הידד!(או שלא!)
פתאום..העמדות הפעילות הפסיקו לקבל קהל..העובדות לא מסבירות מה פשר הדבר והקהל החל לצעוק כאילו אנחנו באמצע שוק יום רביעי של רמלה (טוב לא היינו כאלה רחוקים משם)
ואז אחת הפקידות סוףסוף לקחה מעשה אמיץ ונועז והסבירה לנו מה קרה (היה קשה לעשות את זה לפני הצעקות????!!!)
מסתבר שבאמצע החודש בנק ישראל היקר פושט על המחשבים של הדואר על מנת לספור כסף, לסכם כסף, משהו כזה או אחר שקשור לכסף..
ועכשיו נשאלת השאלה-למה ינעל אחותכם אתם לא מודיעים מראש?!?!?!?
כאילו חיכיתי שעתיים כדיי שבקושי 15 אנשים יעברו ואז אתם באים בטענה שבנק ישראל סגר את המחשבים לחצי שעה?!?! באמאשלכם???
כבר כתבתם באילו שעות אתם מקבלים את קהל האנשים תוסיפו כוכבית קטנה למטה **באמצע החודש בנק ישראל משבית את המחשבים בסניף זה ויתכן שהתורים יתעכבו יותר מהרגיל**
קשה????!!!
אבל..הפלוס היחיד הוא שרוב האנשים יתייאשו והלכו.
חיכיתי גם את החצי שעה הזאת אחרי חצי שעה של ברכות ואיחולים מרמלה ועד אילת ובחזרה! המחשבים חזרו והמספרים התעופפו כאילו לא היו (ככה זה כשחצי מהאנשים מתייאשים והולכים)
עוד 2 תורים מגיע התור שלי ופתאום עדר של אנשים התפרץ לסניף בטענה שהם היו כאן קודם
מי הבן אלף שהודיע להם שהמחשבים חזרו? איך הוא עשה את זה? ולמה אני לא בקבוצת הוואטסאפ של תושבי העיר?! ;)
אחרי ויכוחים וריבים(נשבעת שהייתי ילדה טובה)סוףסוף תורי הגיע!!!(הללויה!!!!)
שילמתי בפחות מ5 דק ועפתי משם!
העיקר שחיכיתי כמעט 4 שעות!!!
ותודה לאבוש ששלח אותי לדואר (והביאני עד הלום?)
עד כאן פינתנו החודשית-דואר ישראל הלוואי ותיכחד!

אוהבת המונים
אווה♡ =]

חיפוש אחר הבגד המושלם!

היי היי הגיע הזמן לקטר קצת...

אז הרגע חזרתי משופינג לא מוצלח במיוחד..למה לא מוצלח?
קודם כל אני לא סובלת קניות!!! אומיגאד איך אפשר?אבל את אישה!!
אז זהו שלא!
א. אני בחורה ולא אישה!
ב. כשיהיה לכם גוף יותר מרובע מבובספוג מכנסמרובע אתם תחשבו בדיוק כמוני!
ג. לא כל בת צריכה לאהוב קניות..כמוני ^_^
לשם קניות? או שאלה מצויינת! בת דודה יקרה שיותר נכון כמו אחות שניה מתחתנת עוד שבועיים!!!! כן רק עכשיו התחלטתי לחפש בגד מתאים-קיוויתי שארזה עוד קצת (יאמר לזכותי שהורדתי 6 קילו!! אבל זה עדין לא מספיק)
אז אמוש ואני פצחנו במסע אחר הבגד המושלם!
בנות יקרות תנו לי להגיד לכן את זה ברוך ובעדינות כי מי כמוני יודעת איך לדבר ככה:
אין-דבר-כזה-בגד-מושלם!!!!!!!!
לא היה ולא יהיה בגד מושלם!!!
תמיד אבל תמיד תמצאי תקלות פה ושם!
תמיד את תמדדי מיליון ואחד בגדים,חולצות,מכנסיים,שמלות ואפילו גופיות..ולא. זה לא יתאים או יישב עליך כמו שחשבת/חלמת/רצית/קיוית.
לא משנה אם את שמנמנה, רזה או בובספוג כמוני ^^
אם את נערה,בחורה או אישה בת 90!
המכנס עושה לך תחת
החצאית מעלימה את הקצת שנותר מהאחוריים
החולצה עושה אותך שמנה,
הגופיה מקטינה לך את החזה
והשמלה? נראית כאילו נחה לה בכייף על הקולב (עד כדיי כך את שטוחה?!?! :0 )
בקיצור אין דבר כזה בגד מושלם!
גם כשמצאת את הבגד שפינטזת עליו את עדין תתקני פה ושם, שם ופה.
כי (כולם איתי בקול רם!!) אין דבר כזה בגד מושלם!
אז לא מצאנו שום דבר שאני יאהב, שיעלה עליי בלי שאקרע אותו, שישב על גופי ושאנשום תוך כדיי או שסתם לא יהפוך אותי לקרואסון שתפח יתר על המידה.
האירוע עוד שבועיים!(היי אולי אצליח להוריד עוד קילו או שתיים)
אבל עד אז נמשיך בחיפושים אחר אותו הבגד-לא מושלם אבל שלפחות ארגיש בו בנוח!(חשוב!)
מבטיחה לעדכן..
ובנימה אופטימית זו....למה אני לא בן?!?!


נ.ב. למרות שלא הכי אהבתי את השמלה שקניתי ולמרות שאני לא לובשת שמלות קבלו את השמלה שמי יודעת אולי עוד נעשה בה שימוש 😉
(אמרתי קרואסון מפוצץ או לא?!)

עד כאן קיטורנו להיום..
אווה =] ♡

"כבר לא שלך"

בוקר בוקררר
הסופש כבר כאן אז באלי לפנק בקטע קצרצר שכתבתי בעקבות שיחה עם חברה שחזרה לעולם הרווקות.
****

הסתכלת עליי ולא אמרת מילה. שתקת כמו תמיד.
"תגיד משהו.." ניסיתי להפציר בך בטון קשה אבל במקום זה יצא לי קול דקיק ומעט שביר.
"כמו מה?" אמרת ביובש והשפלת את עינייך לרצפה, חטבת את ידיך לתוך כיסיי הג'ינס הכחולים שלך ושיחקת עם הרגל כמו שתמיד עשית כשהיית לחוץ או עצבני.
לא ידעתי מה אתה יותר-לחוץ? או עצבני?
אם לחוץ אז ממה?
ואם עצבני אז למה?
אבל אתה לא סיפקת לי את התשובות-כמו תמיד!
"תגיד שאתה שלי" אמרתי בקול הכי יציב שניסיתי לגייס, מנסה לדחות ולהבריח כל מחשבה ופחד ממוחי שלא מפסיק להריץ תסריטים שונים.
שוב שתקת.
התיישבתי על הספה וקירבתי את ברכיי לחזי ,חיבקתי אותם קרוב עליי והרגשתי כאילו עטפתי את עצמי, הגנתי על עצמי
ממי?
אולי מפניך ואולי מדבריך שלא הייתי מסוגלת לשמוע אבל זה לא עניין אותך כי לבסוף אתה אמרת את כל מה שעל ליבך.
חבל שעשית את זה רק עכשיו אני חושבת לעצמי.. היית חוסך לשנינו שנים של כאב ואמון.
לקחת נשימה עמוקה ואמרת בטון חד וברור "אני לא יכול"
הרמתי את מבטי אליך, עיניי מחפשות אחר עיניך, אחר המבט המצטער והכואב אבל זה לא היה שם.
עיניך היו ריקות וחלולות.
עד כדיי כך היה לך רע איתי?
עד כדיי כך סבלת איתי?
ושוב פעם אתה לא סיפקת את כל התשובות-כמו תמיד!
"אני כבר לא שלך" אמרת כאילו מעולם לא היינו יחד,
כאילו לא בילינו 7 שנים מחיינו אחת עם השני
כאילו מעולם לא ישנו, התחבקנו, התנשקנו, שכבנו ביחד.
כאילו מעולם לא צברנו זיכרונות ביחד.
במשפט אחד מחקת את הכל!
את כל הזיכרונות , החוויות, הריגושים, האהבה, והשנים שהיינו יחד.
כל זה נמחק בין רגע ונעלם כלא היה.
עכשיו אני יושבת בבר ומחכה לעוד דייט שלא יודעת איך הוא היגמר..
אולי ייפרדו דרכינו כאן ואולי בסוף הוא ימצא את מקומו לצידי במיטה.
יכולתי להישאר בבית בפיג'מה, לראות עוד פרק של 'חברים' ולאכול גלידה עד אור הבוקר..אני יודעת.
אבל לא עוד!
עברה כמעט שנה מאז שעזבת ואני התאבלתי על אובדן הקשר הזה במשך יותר מדי זמן.
אמרת לי שטוב לך איתה ,שאתה מאושר איתה .
אז עכשיו הגיע תורי.
תורי להיות מאושרת!

***

מקווה שנהנתם..
אווה=] ♡

לורי-אורית פטקין

לורי:
(זהירות יש ספויילרים בהמשך..מתנצלת מראש!)
אחרי הרבה המלצות ובחורה חמודה אחת שהשאילה לי את הספר "לורי"-תודה רבה תמי!!
קודם כל תרשו לי להבהיר שזאת הפעם הראשונה שאני קוראת ספר "כחול לבן" ועוד מהזאנר הזה.אולי מגיל 12 לא קראתי ספרים ישראלים (ומן הסתם שלא כאלה חחח )
אבל בגלל "לחץ חברתי" החלטתי לתת לו צאנס.(וזה שהסופרת נמצאת אצלי בפייסבוק לא אומר שזה השפיע על חוויית הקריאה שלי  )

ונחזור לספר עצמו..
הספר "לורי" הוא ספר יחיד-משמע אין לו המשך-משמע לא צריך לחכות יותר מדי עד שיצא עוד ספר המשך-שזה בעצם מצויין בשבילי! (נקודה לטובת הספר ;-) )
הספר כתוב בצורה מעניינת וקלילה אבל,ויש פה אבל גדול!
היו כמה דברים שהציקו לי..בתחילת הספר לא היו רווחים/עצירות (או מה שזה לא יהיה) בין מקרה למקרה.מקרה אחד קרה וכבר אנחנו נמצאים בסיטואציה אחרת,במקום אחר מבלי לתת לנו סימן שעברנו סצנה.עליי אישית זה קצת הקשה להבין מה קורה ואיפה נמצאים(שוב פעם אולי רק לי זה הפריע..)אמנם בהמשך זה מסתדר ומשתפר אבל לקראת הסוף חוזר שוב.

צריך להבין מאיזו נקודת מבט קוראים את הספר..ואסביר:
לורי,לורי,לורי...קודם אהבתי את השם!מיוחד..
בחורה בת 20-חמודה ויפה שהמשפחה היחידה שהכירה זאת אמה.
בהתחלה לורי יכולה להעלות לכם על העצבים!היא עלולה להצטייר בפניכם כילדה קטנה שלא יודעת מה היא רוצה ומשגעת את כולם!(מודה שבהתחלה גם אני חשבתי ככה..וכן היא הצליחה לעצבן אותי קצת..)אבל~~עצרו שניה את המחשבה הזאת ותנסו לראותה כילדה כי היא עדין ילדה לעומת הדמויות האחרות שסביבה שגדולות ממנה בכמה שנים טובות.
היא איבדה את כל עולמה,לא היה לה זמן להתבגר אבל באותה הנשימה היא פספסה חוויות התבגרות וישר קפצה לבגרות.נכון בגלל הנסיבות שהביאו אותה למצב הזה מצפים ישר שהיא תגלה בגרות אבל לא כולם כאלה..
ברגע שאיבדה את אמה היא הרגישה תחושת פספוס,געגוע,צורך עז לראותה שוב ובו זמנית הרגישה חופשיה.הצורך לעשות מה שרק רוצה בער בה והיא ידעה שהיא יכולה!
היא לא יודעת איך להתמודד עם העולם ומה שקורה סביבה לבד וזה בסדר.(היא סך הכל בת 20!לא לשכוח)
לא פעם ולא פעמיים קורה שאנחנו מרגישים שלפני שניה הכל היה טוב וכייף ומושלם וברגע הכל פשוט קורס ונהרס.ללורי זה קורה כמה פעמים ולגיטימי לגמריי..זה קורה לכולנו ולכן אפשר להזדהות איתה.
רן..טוב מה כבר אפשר לספר עליו..כל אחד מאיתנו הכיר איי פעם בחייו "רן" משלו.
טיפוסים כאלה לא חסרים!רוצים ונשבעים שיהיו רווקים לנצח..ואז מגיעה מישהי והורסת להם את התוכניות..(מתה על זה!!)
אני אישית נהנת לראות אנשים כאלה..כלכך בטוחים בעצמם!בטוחים שצריכים רק משו פיזי ואז לראות איך הרגש מתחיל לאט לאט לאכול אותם מבפנים עד שכולו פורץ החוצה.זה משעשע אותי! =]
נתנאל..טוב אותו הבנתי לגמריי..לא היה קשה להתחבר אליו ולהבין למה עשה את כל מה שעשה..ת'כלס גם אני הייתי עושה את אותו הדבר במקומו..(ובנינו מי לא היה רוצה אח כזה ^_^ )
רן הוא בן דודו של נתנאל ונתנאל הוא אח למחצה של לורי (לא הבנתם?סימן שאתם צריכים לקרוא את הספר!)

ואיך אפשר בלי טיפת(או שטפונות?!) של אהבה?!?!?! לרן וללורי לוקח קצת זמן להבין שמה שהם מרגישים אחד כלפי השניה זאת משיכה!אבל..אין מה לעשות תמיד יש אבל..כמו תמיד יש משו שמפריע לאהבה הזאת להתממש וכאן יש כמה גורמים..(לא חשבתם שאספר נכון?לא רוצה להרוס לכם את כל הספר..זה החלק היפה והכייפי בסיפור ;-) )
הסופרת העבירה את הרגשות והחוויות בצורה מעניינת,יפה ומובנת.
הרגשתי שהכל זורם,לא נמרח יותר מידי,לא נתקע..לא מצאתי את עצמי חושבת "אוף מתי הסצנה הזאת תעבור"(קרו דברים מעולם..)
משו שמאוד אהבתי בספר שכל בעיה שצצה ישר הגיע פתרון-זה נתן לי תחושה של אופטימיות ושלא הכל ישר מתמוטט.

הרומן שבין לורי לרן סוחף,מרגש,נהנתי מאוד לקרוא ולדמיין את זה.כתוב תמציתי וטוב,התיאורים היו קלילים,ועניינים.
והסוף..איך אפשר בלי הפיאנד?!?!
אני מאוהבת בסופים שמחים וטובים אבל לא פתוחים יותר מידי.
כאן הסוף היה קצת קיטשי,הרגשתי שבגלל שהספר נגמר היו צריכים לדחוס את הכל..כאילו אין עוד מקום אז מה שנכנס נכנס.
אבל נסלח על זה כי זה גם סוף טוב וגם לא פתוח מידי..בדיוק לטעמי

בקיצור..אהבתי את הספר ואי אפשר להגיד שלא נדלקתי על הדמויות!(טוב אני מתאהבת מהר..אבל זה רק בגלל שיש לי לב רחב להכיל את כולם ;) )
ממליצה לקרוא אותו!
אם אין לכם מה לקרוא,נגמרה הרשימה ועדין לא קראתם את "לורי" אז כדאי לכם לקרוא!
אולי תפלו ממנו,אולי תתאהבו בדמויות,אולי זה לא יעשה לכם כלום ואולי תתאכזבו..כל אחד והטעם האישי שלו!
אני נהנתי לקרוא אותו!
וכמובן שכל מה שנכתב כאן זאת דעתי האישית לחלוטין!!!!

אם כבר הזכרתי עוד ספרים של הסופרת אז..
הסופרת אורית פטקין הוציאה גם את "חצויה" ואת "נטע אהובתי"-מבטיחה להגיע אליהם בקרוב..
עז אז..נסקר עוד ספרים ^_^
אווה =]

אשתו של הנוסע בזמן/אודרי ניפנגר

הפעם אנחנו עם הספר-אשתו של הנוסע בזמן:
טוב זה ספר קצת שונה משאר הספרים שכתבתי(ואכתוב) כאן עליהם..
אחרי שסיימתי את הספר "אהבה בסמטת ג'מייקה" לא רציתי לקרוא עוד ספר..הייתי מוקסמת מידי מנייט ואוליביה (בחיי שאני מרגישה  כמו ילדה קטנה חחח)
אבל אז הספר הזה הגיע...הספר היחיד שהצליח להשאיר לי חור בלב!ממש ככה!

חברה ישבה לי הראש כדיי שאקרא אותו..היא מכירה אותי וידעה שאסרב אבל אז היא אמרה שאם לא אקרא אותו היא לא תביא לי עוד ספרים..(ואסור שזה יקרה)
יש לי קטע כזה שאני קוראת את התקציר..פרק ראשון ואז כמה דפים מהסוף ואם זה סיקרן אותי אז אני קוראת את כל הספר.
היא ידעה שאסרב לקרוא את הספר כי שאלתי אותה אם יש לזה הפיאנד והיא לא ענתה..(נקודה למחשבה..)
אני אוהבת הפיאנד אבל היא טוענת שלא הכל ורוד ולא לכולם יש סוף טוב..את זה אני יודעת!המציאות לא פורחת לכולם ומעדיפה לשקוע בספרים וככה "לברוח" מידי פעם מהמציאות לעולם של טוב!

ולעניין הספר-מה אגיד לכם כמה שלא רציתי לקורא את הספר הזה בסוף התאהבתי!(כמובן שלא מיד)בספר!בעלילה ובדמויות..אוי הדמויות נכנסו לי ללב ומסרבות לצאת משם!
בהתחלה היה קשה לי להתחבר לספר..הוא לא כלכך מציאותי,יותר נוטע למדע בדיוני ולפנטזיה(סורי אבל לא אוהבת ספרים כאלה)

קצת על הספר-
הנרי:בחור שמגלה שהוא יכול לנסוע בזמן..לעבר ולעתיד אבל אין לו שליטה על זה.רגע אחד הוא איתך ורגע אחר הוא נעלם!
ככה הוא פוגש את קלייר והיא היחידה שיודעת את זה עליו.
הספר כתוב מנקודת מבטם של הנרי ושל קלייר ומראה לנו איך הם מתמודדים עם ה"בעיה" של הנרי.
הנרי שנוסע בזמן מילדותו למד מנסיעה לנסיעה איך לשרוד ולהתמודד עם דברים.אין לו מושג מתי ולאן הוא נוסע ולכמה זמן.
קלייר שפגשה לראשונה את הנרי בילדותה ממשיכה לפגוש אותו מידי פעם במקום מסתור שקבעו לעצמם,היא עוזרת לו כמה שרק יכולה(באותה התקופה הנרי גבר שבהווה כבר נשוי לקלייר וכקלייר ילדה/נערה)
הכתובת מתארת לנו את החששות של קלייר בנוגע לעתידם ואת מחשבותיו של הנרי.
הספר כתוב בצורת יומן עם תאריכים כל אחד בתורו.
הספר קצת מורכב ולי אישית לקח קצת זמן לעקוב ולהבין מה הולך בו.

כמה דברים שמאוד אהבתי בספר:
אחד-הוא רשום בצורת יומן אז ככה יודעים בדיוק מה קורה ומתיי (למרות שזה קצת מבלבל כי צריך לעקוב אחרי הרבה תאריכים)
שתיים-כמו שכבר אמרתי מראים את נקודת מבטם של שניי הצדדים.
ככה יודעים מה עובר על כולם והסופרת ממש מכניסה אותו לראש ולמחשבות של הדמויות.
בעייני היא עשתה את זה בצורה מדהימה עם תיאורים מדהימים ועוצרי נשימה!
עד כדיי כך כשלהם כאב גם לי כאב!
שלוש-ככל שקוראים אותו ומתקדמים בעלילה ככה מקבלים תמונה יותר ברור ומבינים מה קורה..זה ממש כמו פאזל שכל החלקים שלו מתחילים להתחבר נכון.
וכמובן שגם בספר הזה העלילה סובבת בסופו של דבר סביב אהבתם של הנרי וקלייר.אהבה פשוטה וחזקה! כזו שכל אחד מאיתנו רוצה!
טוב הסוף של הספר..כבר אמרתי שאני אוהבת הפיאנד.
בסוף בסוףבסוף יש הפיאנד..(תלוי איך מסתכלים על זה!) אבל הוא השאיר לי חור בלב!!!(עדין לא הבנתי אם זה טוב או לא)
מבחינתי זה ספר חובה!!!!!
ממליצה עליו בחום!
לקח לי קצת זמן להתאושש ממנו וזה הספר היחיד שגרם לי לקרוא ספרים שכבר קראתי בעבר כדיי שיהיה לי קצת טוב על הלב..(ואני לא קוראת ספר פעם שניה)

אז אם באלכם לאתגר את עצמכם קצת עם ספר מעולה,מסעיר ומחסיר פעימה-זה הספר!
(ואני בכלל לא אוהבת את הזאנר הזה חחחח)
זהו חפרתי מספיק!

בהמשך אפרסם את הספר הכחול לבן הראשון שקראתי "לורי" (כחול לבן=סופרת ישראלית).
אווה=]

אהבה בכיכר אינדיה

הספר האחרון של סמנתה יאנג שקראתי...
(אל דאגה עוד יצטרפו עוד ספרים שלה..פשוט נחכה בסבלנות שאין עד שיתרגמו עוד ^_^ )
אז קבלו את-אהבה בכיכר אינדיה.

הספר הרביעי מתוך הסדרה "אהבה ברחוב דבלין".
הפעם מסופר על האנה-אחותו של בריידן (אהבה ברחוב דבלין) ומרקו-שצץ לנו בספר השלשי (אהבה בסמטת ג'מייקה)

קצת על הספר:
האנה מאז ומתמיד היתה ילדה שקטה ומופנמת אך גם חדת לשון כשצריך.
היא אהבה את מרקו אבל בלילה אחד הכל השתנה ומאז לא ראתה אותו 5 שנים.
כעבור 5 שנים מרקו צץ בחזרה ונחוש בדעתו לחזור להאנה רק שהיא עדין פגועה ממנו.
למרקו יש סוד ששמר ממנה וכשהיא מגלה זאת היא חוזרת לכאב הפרטי שלה ולסוד שגם היא הסתירה ממנו.

את האמת..אין לי הרבה מה להגיד על הספר חוץ מלהמשיך להלל את הסופרת!
בחיי שלא משנה על מה היא תכתוב אני אקרא בשקיקה!
זה משהו מיוחד בכתיבה שלה.
כתיבה פשוטה אבל בו זמנית סוחפת כל כך ומרתקת.
אתם תמצאו את עצמכם מצד אחת קוראים מהר ומצד שני לא רוצים לסיים!

בדיוק כמו שספרים הקודמים סמנתה נותנת לנו הצצה לחייהם של הזוגות הקודמים שזה משהו מדהים בעיניי.
זה מרגיש כמו סדרה שרואים בטלויזיה
וסמנתה נותנת את ההרגשה כאילו אנחנו חלק בלתי נפרד מחייהם.

את הספר הזה קראתי ביום אחד וכשהגעתי לסוף..טוב את זה נשאיר לכם כי אני לא הייתי מוכנה לטוויסט כזה בעלילה.
כמובן שהסםר הזה עם אפיאנד...שונאת סופים כואבים ועצובים אבל עדין אקרא את הספר חחח

ושוב למקרה ולא הבנתם-ספר חובה!!
בכללי כל הסדרה הזאת היא חובה!
התיאורים קלילים, הסצינות מדהימות וכן גם סצינות המין לא מוגזמות וכתובות בטוב טעם.

טוב עד כאן אנחנו עם סמנתה יאנג..
וכבר נמשיך לעוד ספרים שרק מחכים שאכתוב עליהם סיקורים..(יש לי רשימה..לא צוחקת!)
אווה=] 3>

אהבה בסמטת ג'מייקה

📣📣זמןן לסיקוריםםםםם📣📣

אנחנו עדין עם הספרים של ה-סופרת:סמנתה יאנג.

אהבה בסמטת ג'מייקה:

הספר השלישי מסדרת "אהבה ברחוב דבלין"

כמו שכבר אמרתי על הספר "אהבה בדרך לונדון"-זה מעין ספר המשך אבל לא בדיוק..הדמויות הראשיות הפעם הם אוליביה ונייט.

נתחיל מקצת על הספר:

אוליביה ונייט הם דמויות שמכירים בספר השני.

אוליביה בחורה יפה,חכמה,מצחיקה ושנונה שיכולה לדבר על הכל ועם כולם עד שזה מגיע לנושאים עליה.

אין לה בן זוג וגם לא היה לה,כל מה שקשור לנושא הזוגיות היא נהיית ביישנית עד כדיי כך שלא מצליחה לדבר בצורה שוטפת עם המין השני(חוץ מהחברים והמשפחה).

היא בטוחה שזה לא רק בגלל הניסיון שאין לה אלא גם בגלל המראה שלה-שהיא ממש לא אוהבת אותו!

נייט-(אחח נייט נייט...)בחור חתיך(כאילו דא!הוא חייב להיות חתיך!)שנון,מצחיק וקזנובה מהלכת!

מחליף חברות "כמו גרביים" וממש לא רוצה להתמסד!

הוא ואוליביה נהפכים לBFF מכל החבורה.

אוליביה שופכת את ליבה בפניו וממש לא בכוונה ומקווה שהוא לא יעשה אם זה כלום אבל נייט כהחבר הכי טוב כמובן שמחליט לעזור לחברה הכי טובה שבצרה!

נייט מחליט לעזור לאוליביה להתגבר על הביישנות ולאט לאט השיעורים שהוא נותן לה הופכים לרומן סוער!(וכשאני אומרת רומן סוער אני מתכוונת לכך!תכינו את עצמכם לכמה סצינות שלא תשכחו בקרוב ;-) )

אבל כמו שכולנו יודעים אי אפשר להשאר "חברים טובים עם הטבות" מבלי לפתח רגש כלשהו וכשזה קורה..טוב עדיף שכאן אעצור ולא אהרוס לכם את כל הספר!

(אתם תסלחו לי )

כמו שכבר אמרתי זהו ספרה השלישי של סמנתה יאנג מתוך הסדרה "אהבה ברחוב דבלין".

זה הספר הראשון שאשכרה קניתי אותו!אחרי שהשאלתי אותו וסיימתי לקרוא-קניתי אותו!

כלכך התחברתי לספר הזה!הזדהתי עם הדמות הראשית-אוליביה.

אני חושבת שכל בת תזדהה איתה!כי ת'כלס בנות בואו נדבר בכנות-אנחנו לא תמיד מרוצות מאיך שאנחנו נראות!

(והחברה טוענת שיש לנו את אותו האופי..טוב יש משו בדבריה)

הספר עצמו כתוב בצורה יפה וזורמת בדיוק כמו שאר הספרים מהסדרה אבל אישית זה הספר שהכי אהבתי מתוך שלושת הספרים.

הוא הרגיש לי הכי אמיתי ומציאותי!

התיאורים מדהימים!העלילה לא נתקעת!

הסוף מבחינתי לא היה צפוי..חשבתי שזה יגמר כמו שאר הספרים וזה משהו שמאוד אהבתי!

כמובן שזה אפיאנד אבל לא בצורה מוגזמת..(בדיוק כמו שאני אוהבת)

טוב אין עוד על מה לחפור כי זאת סמנתה יאנג ועדין לא הבנתי במי התאהבתי..בדמויות,בעלילה או בסופרת עצמה ;-)

מה שאני אוהבת בכתיבה שלה שהיא לא שכחה את שאר הדמויות מהספרים הקודמים ונותנת לנו הצצה לחייהם ואיך הם התקדמו בחייהם.

אם הייתי צריכה לדרג את הספר אז 10 מתוך 10! (כמובן שזאת דעתי האישית)

ממליצה בחום על הספר ובכלל על כל הספרים שלה מהסדרה הזו!!

אז אם עד עכשיו לא קראתם...כדאי לכם מאוד לקרוא!

ספר קליל וזורם,עם רומן עכשיוי ופשוט.

מחכה כבר לשאר הספרים שלה..(יש עוד 3 בסדרה שעדין לא תורגמו לעברית)

עד אז מבטיחה לכתוב על שאר הספרים שקראתי(וואוו יש המון!ולא רק בז'אנר הזה)

אווה=] ♡

אהבה בדרך לונדון

היושיםםם שוב פעםם
אז כמע שהבטחתי..קבלו עוד סיקור מבית היוצרת:סמנתה יאנג!
הפעם של הספר "אהבה בדרך לונדון"

טוב מודה שלא רציתי להתחיל עוד ספר כי הייתי די מסונוורת מבריידן(אהבה ברחוב דבלין)
אבל הלכתי על זה בכל מקרה(ובעיקר כי חברה ישבה לי על הראש ;-) )
טוב מה אני יכולה להגיד על הספר..
אין לי מושג במי התאהבתי..בדמויות,בספר(עלילה) או בסופרת?!?!!
טוב לפני הכל..הספר הזה הוא לא המשך של "אהבה ברחוב דבלין" הוא כן קשור כי זאת סדרת ספרים אבל כל ספר על דמויות אחרות.לא לדאוג לא שכחו את הדמויות מהספר הקודם..בכל ספר מתוך הסדרה הסופרת מראה לנו גם מה קורה עם הדמויות מהספר הקודם וככה יוצרת תחושה של חיים אמיתיים שממשיכים להתקיים איפשהו שם בעולם הספרים.
נהנתי מכל רגע ורגע שקראתי את הספר!
הכתיבה טובה!עלילה זורמת,לא מסובכת..
כמו בכל ספר לקראת הסוף העלילה מסתבכת וגם פה זה קרה..רק שהפעם ציפיתי למשהו כזה..(עדין לא החלטתי אם זה טוב או לא..)

ג'ואנה ווקר-חתיכה מטורפת שעובדת בבר עם ג'וס(אהבה ברחוב דבלין) אחותו הגדולה של קול ובת לאבא שעזב ואמא שלא מתפקדת.ג'ו היא מקור הפרנסה העיקרי והחיד בבית וכל מה שחשוב לה הוא :לדאוג לעתיד של קול.ג'ו בחורה שבטוחה שאין לה שום כישורים אחרים ולכן משתמש ביופי שלה בעיקר כדיי לתפוס "שוגר דאדי",היא מקווה ומאמינה שיגיע היום שבו אחד מאותם הגברים יתחתן איתה וככה תדאג לעתיד של קול עד שקם(קמרון) נכנס לתמונה.

קם הוא בחור יפיוף וסקסי(איך אפשר שלא?!) שמתחיל לעבוד בבר שג'ו עובדת.הוא מתחיל לגלות פרטים על ג'ו ומבין שכל מה שחשב עליה הוא שגוי!ולכן הוא נחוש לדעת עליה הכל!מה שאומר שהוא יצטרך להתקרב עליה יותר וזה כולל לעבור את כל החומות שהיא הקימה סביבה במשך כל השנים!

ג'ו וקם נמשכים זה לזה מהרגע שהתראו.לוקח להם קצת זמן להבין את זה וכשהם מבינים הם מכניסים אותנו לסיפור אהבה נפלא!

וכמובן כמו בכל ספר טוב..תתכוננו נפשית לסצנות אירוטיות טובות!!
כמו שאמרתי אני מאוד אוהבת את הכתיבה של הסופרת הזאת..
התיאוריים מדליקים,זורמים,מובנים.
הסוף לא קיטשי מידי.לא מרוח מידי.
בקיצור הספר כתוב בטוב טעם!
אז אם קראתם את "אהבה ברחוב דבלין" ועדין לא קראתם את הספר הזה..זה הזמן!
אם לא קראתם את "אהבה ברחוב דבלין" ובאלכם לקרוא רומן עכשיוי כדאי לקרוא אותו וישר לעבור ל"אהבה בדרך לונדון"

הספר הבא אחריו הוא "אהבה סמטת ג'מייקה" וכמובן שגם עליו ארשום.

שיהיה ערב מצויין צ'וצ'ים
אווה♡ =]

אהבה ברחוב דבלין♡

היושיםםם
זמן לסיקורים..
אז היום אנחנו עם סמנתה יאנג!

קבלו בהמון אהבה את הספר "אהבה ברחוב דבלין".

יש כאלה שיגידו שזה נראה כאילו נערה מתבגרת כתבה אותו(כן שמעתי כבר כמה כאלה..)
אבל לא אני.
מבחינתי הספר כתוב טוב,יפה,קליל,לא מסובך,זורם.
הוא כתוב בצורה שנונה עם משחקי מילים,יש בו הכל מהכל,מטרואמה ועד לחוש הומור.
קל להבין את הדמויות ואת עברם.
ג'סולין או כמו שהיא מעדיפה שיקרא לה-ג'וס בחורה יפה ומושכת עם אופי חזק ובלי עצמות בלשון מעדיפה לשכוח את עברה הכואב ולא להיקשר רגשית לאנשים,ובטוחה שתוכל להשאר כך עוד הרבה עד..שפוגשת את בריידן-גבר עמיד,חזק,נוטף סקס אפיל,רכושי לבחורה שלו ולא מכון לשמוע לא!
בין השניים מתפתח רומן סוחף!וכמו בכל ספר טוב גם פה תכינו את עצמכם לכמה סצינות מיטה לוהטות!!!
התיאורים סוחפים,מדליקים,זורמים..
אפשר להזדהות עם העלילה והדמויות בקלות.סיפור חייה של ג'וס כתוב בצורה אמינה ומציאותית,כי כל אחד מתישהו בחייו שמע על מקרה עצוב או על טראומה של מישהו קרוב או סתם מישהו שלא מכירים.הסופרת העבירה את זה בצורה מעניינת ומציאותית!במהלך הקריאה הרגשתי כאילו אני חלק בלתי נפרד מהעלילה כצופה מהצד.

הסופרת לא רק מתארת לנו הכל היא גם מכניסה אותנו למוחות של הדמויות,מתארת את צורת החשיבה ואת הפעולות שת'כלס אנחנו עושים ביומיום כגון חושבים משו אחד ועונים משו אחר.

הספר הזה שונה מבחינתי כי:
במהלך הספר אנו נחשפים גם לעברו של בריידן(פה הספר זכה לכמה נקודות לטובתו ;-) )
אני אוהבת שמציגים את הצד השני(תתפלאו כבר קראתי ספרים שזה לא ככה) גם אם זה מנקודת מבט של דמות אחת(ג'וס).
לעומת עלילות וספרים אחרים הדמות הנשית כאן עמידה,לא מדבר בעשיר ובממוצעת אלא גם לג'וס לא חסר כסף.אבל בדומה לשאר הספרים אמנם לג'וס יש שליטה וכח אבל הוא לא הכי פועל מול בריידן (טוב על מי אני עובדת..אנחנו אוהבות את זה ;-) )
טוב אני חושבת שחפרתי מספיק על הספר..אני מאוד מאוד מאוד ממליצה עליו!

אם אתם בקטע של ספר אירוטי קליל,עם עלילה סוחפת ופשוטה וממש לא בסגנון של 50 גוונים של אפור(אנשים נוטים ישר לשייך ולהשוות כל ספר אירוטי ל50 גוונים...טעות!!!)הספר הזה בשבילכם!!

לספר הזה יש עוד כמה ספרים..אמנם הם לא ספרי המשך אבל הם מספרים על דמויות אחרות מחייהם של בריידן וג'וס.

יותר מאוחר אעלה סיקור גם על שאר הספרים שבסדרה..
עד אז..
שיהיה המשך יום בשגעת צ'וצ'ים
אווה♡ =]