איך עוקבים אחרי הבלוג?

בוקר טובבב
אז בעקבות חגיגות ה-1000+ צפיות בבלוג
ובגלל שכמה פנו אליי..הגיע הזמן להסביר לכם אחד ולתמיד איך עוקבים אחרי הבלוג
ואחרי זה מבטיחה פוסט חגיגי כמו שהבטחתי!

אז איך בעצם עוקבים?
בשביל זה תצטרכו להתחבר לגוגל פלוס..סביר להניח שאם יש לך ג'ימייל סיכוי גדול שיש לכם גם גוגל פלוס..תנסו.
בכל מקרה ככה נראה הבלוג מהנייד:

כל מה שאתם צריכים לעשות זה לרדת לסוף הדף
למצוא את ה"עוקבים+" או "לעקוב אחריי" וללחוץ עליו
(מסומן בעיגול שחור) :

וזהו..ככה אתם עוקבים.
יש עוד דרך לעקוב דרך האימייל..כשאצליח להבין איך עושים את זה אסביר לכם חחח

עד אז שיהיה לכם יום בשגעת צ'וצ'ים
אווה♡

Marlboro love ❤

בוקר טוב צ'וצ'ים וצ'וצ'ות ~~~
יום חדש הגיע ואיתו סיקור חדששש!!יאיייי
טוב הפעם זה יהיה קצת שונה..
הסיפור הבא הוא לא ספר (בנתיים!!!!) הוא סיפור שכתבה אותו ילדה מדהימה ומוכשרת בטירופ! תכירו את ג'סטין מת'רס.
ברור לכם שלא אגיד סתם ככה כן..
אם יש משהו שאני שונאת זה לקרוא דרך הפון..כן כן קראתם נכון!שונאת את זה!
אבל...בדרך לא דרך הגעתי לקבוצה שאותה אחת פתחה בשביל הסיפורה..
קראתי פרק אחד ונשאבתי לתוכו!
כמה כשרון בילדה או יותר נכון בחורה אחת!

אז קבלו עם המון אהבה את  "Marlboro love"
תקציר:
אנאבל גראנט, נערה מתבגרת בת שש-עשרה אשר מתגוררת בפילדלפיה, חווה טראומה נוראה ונאנסת על ידי האדם שאותו היא מתארת כאהבת חייה.
עקב האירועים שבאים, אנה מוצאת את עצמה שוקעת בתהום ללא דרך מוצא החוצה.
אימה של אנה אשר דואגת לה, שולחת אותה לפגישות בקבוצות תמיכה כדי שיעזרו לה להשתקם ולחזור למסלול חיים שגרתי. אך אנה מקבלת את הפגישות בצורה נוראה, ספק אם זה בגלל הסיפורים הנוראיים שהנוער שבקבוצה מספר וספק אם זה עקב ההכחשות של אנה שהיא חלק מהנוער בסיכון שצריך את השיקום של קבוצות התמיכה. היא מסרבת בכל אופן להקשיב לאימה וללכת לפגישות ובכך היא מוצאת את עצמה מבלה את זמנה בפארק פעם אחר פעם, מעשנת סיגריות ומהרהרת במחשבותייה על ריי מייקלסון האקס-אנס שלה.

באחת הפעמים בהן אנה מבריזה מהפגישה, היא מגיעה אל הפארק ופוגשת את ג'סטין ג'נקס, סטודנט בן עשרים-וארבע ממנו היא מבקשת מצית.
ג'סטין מכיר את אנה הרבה יותר משאנה חושבת הודות לכך שאימו מנהלת את הפגישות של קבוצת התמיכה, ובאותה המידה הוא מכיר אותה הרבה פחות ממה שהוא חושב הודות ליכולות המדהימות של אנה לעשות הפרדה בין הדברים השונים בחייה.
השניים נמשכים זה לזו מבחינה מינית, אבל אנה רוצה יותר. היא מתאהבת בג'סטין ורוצה אהבה, הוא מתאהב בה גם אך מתכחש לרגשותיו בתחילת הדרך.
דרך ארוכה ומסורבלת מצפה לשניים, כאשר שניהם סוחבים על גבם מטען כבד וסיפור חיים מטלטל שהופך אותם לכל כך דומים אך עם זאת כל כך שונים.

marlborolove
(מצורף קישור לקבוצה בפייסבוק)
אני מאמינה בג'סטין מת'רס שעוד תפתיע אותנו בשלל גדול של ספרים!
בקיצור אם עד עכשיו לא הבנתם אז אני ממליצה בחום בחום בחום!!!

עד כאן פינת הסיקור שלנו להיום.
שיהיה לכם יום בשגעת!
אווה♡

אסון יפייפה

היי היי הייי~~~
זוכרים שסיפרתי לכם על בלוג הספרים שלי?
אז הוא נסגר ורשמית עברנו דירה!
ולכן קבלו את הסיקור הראשון על הספר הראשון שקראתי בז'אנר הרומן-אירוטי ^^

אסון יפייפה:
זה ספר הרומן הראשון שקראתי...בזכות חברה טובה שישבה לי הראש!
חייבת להודות שפשוט התאהבתי!
העלילה זורמת,לא נמתחת יותר מידי..
קל לעקוב אחרי הדמויות..לא יותר מידי מסובכות!
הספר כתוב מנקודת מבטה של אבי.

אבי-ילדה טובה שעוברת למקום חדש,משאירה את עברה מאחוריה ומתחילה ללמוד בקולג' עם החברה הכי טובה שלה פוגשת במקרה את טרביס-בחור סקסי ויפייפה שההפך הגמור ממנה.
(כמובן שלא אפרט לכם יותר מידי על הסיפור עצמו..כדיי שיהיה לכם מה לקרוא  )
הסיפור בין השניים אותי אישית סחף!התאהבתי בהם לגמריי!

יש קטעים קטנים שפשוט אמרתי לעצמי "למה את עושה את זה?!?!?!" אבל זה כל היופי בספר..
שלא תמיד הולכים לפי ההיגיון..נקרעים בין מה שהלב רוצה למה שהראש אומר!
הסופרת הדגישה את זה בצורה יפה ומעניינת.
כל המתח המיני שהיה בניהם הועבר בצורה יפה,תיאורים קלילים ועדינים.
כמו בכל ספר טוב העלילה קצת מסתבכת אבל זה מה שהפך את הספר ליותר מעניין ומושך (שוב בעייני..)
בקיצור אם אתם בקטע של ספר טוב,פשוט עם רומן "נעורים" עכשווי-הספר הזה בשבילכם!

אני אישית נהנתי מאוד לקרוא אותו..(מודה שגם לא רציתי להחזיר לחברה ;-) )

הספר השני מהסדרה הזו הוא "אסון מהלך"..

וכמובן שארשום גם עליו =]
עד אז שיהיה לכם שבוע משגע!
אוהבת אווה♡

קצת נעלמתי

בוקר טוב ושבוע מעולה צ'וצ'ים~~
אני יודעת..נעלמתי קצת..מודה!
אשתף אתכם במשהו קטן..
בזמן האחרון רצים לי כלכך הרבה נושאים ודברים בראש
אבל בפועל כשאני מול הדף/מסך לא יוצא לי שום דבר.
ולכן נעלמתי קצת בימים האחרונים.
אבל..כן יש עוד אבל..החלטתי שעד שאכתוב משהו אשתף אתכם בדברים אחרים.
יש לי עוד בלוג על ספרים שכרגע לא פעיל אז החלטנו (אני ואנוכי) שנאחד את שני הבלוגים לבלוג אחד-לבלוג הזה.
מה יהיה לנו כאן בנוסף לקיטורים ולחפירות שלי?
סקירות על ספרים
העלאת המודעות לספרים
חשיפת סופרות חדשות בעיקר תוצרת "כחול-לבן"
ובעצם כל מה שקשור לעולם הספרים!!

עד אז שיהיה לכם יום בשגעת צ'וצ'ים ^_^
אווה♡ =]

לקטר לקטר ולקטר

היושיםם נשמים ונשמותת
הגיע הזמן להוציא קצת קיטורים לא??

אז ברוכה השבה לפינת הקיטורים של המקטרת בסטייל!
מתחילים..
**הייתי צריכה להיות ב7וחצי בדיוק בתחנה המרכזית-ירושלים. משם המנהל סניף היה צריך לאסוף אותי ועוד כמה חבר'ה ולהסיע אותנו לביצפר שציוותו אותנו אליו.
בשביל להיות שם ב7וחצי הייתי צריכה לצאת מרמלה ב6!!
וכך היה.
אבל לא היו פקקים והתנועה כמעט ולא היתה והופ מצאתי את עצמי קצת אחרי 6וחצי בתחנה.
התקשרתי לאותו מנהל והוא אמר לי שהקדמתי ולכן עדיף לי לקחת עוד אוטובוס לאותו ביצפר.
עזבו את זה שכל החבר'ה הקדימו ולקחנו בסוף אוטובוס..ועזבו את זה שהנסיעה האוטובוס העירוני הזה לקחה יותר מ50 דקות!ושכבר קיבלתי צורה של מושב!
אבל..הגענו לביצפר בסביבות 8 ויצאנו בת'כלס לטיול בסביבות 10!!
10 אינעלהעולם!!!
אתם יוצאים לטיול ב10 אז תגידו לנו להתייצב ב10!למה לעזאזל שעתיים לפני???
יכולתי לישון עוד שעה וחצי!!!!!
לא משנה..נעזוב את זה..

**הגענו ליעד באיזשהו חור מדברי בין ירושלים לים המלח.
רוצים להתחיל את המסלול אבל המחנכת לא מסכימה וזה למה?כי החובשת (אני) והמאבטחת (מישהי אחרת) לא יכולות להצטרף כי אנחנו ללא חצאית (עם מכנסיים מן הסתם) מסתבר שהביצפר ביקש שאם יתלוו בנות אז שיגיעו עם חצאית.
מפה לשם,משם לפה המחנכת יבשה אותנו עוד שעה וחצי בשמש עד שלבסוף הוחלט שנצטרף חצי מסלול (שקר כלשהו!)

**המסלול הרג הרג הרג אותי!
קודם כל יש לי תיק ששוקל פי שתיים ממני!
היום היה חום איימים!!
לא היתה קליטה בשיט!
המסלול לא התאים לתיק שלי בכלל,מעדתי מספר פעמים ובסוף המסלול הרגל הפצועה שלי כבר לא יכלה לשאת זאת יותר.היא מושבתת לכמה ימים!כואבת מאוד ומקווה שהנקע הזה יעבור כבר!
בקיצור...היה כייף ^_^

**בחזור רק חשבתי מה אני הולכת לטחון.
תבינו אני מנסה לרדת במשקל (ללא הצלחה)
בגלל העבודה הזאת אני אוכלת מסודר,עד כאן מצויין!
בטוח מורידה כמה..ואם אוכלת משהו משמין אז מקסימום מורידה את זה במסלול.
אבלל וזה אבל גדול!ברגע שנוחתת בבית מתחילה לבלוס ולגלוס כל דבר אפשרי!
את כל המקרר חיסלתי!את הארונות פירקתי!
את כל הבית גרסתי..
ברצינות מוסיפים קצת (הרבה!) מלח ולפלפל והספה אכילה.
לגבי הטלויזיה..עדין לא הבנתי איך ומה אבל הגעתי למסקנה שסכין ומזלג לא יעזרו במקרה הזה! -_-

וזהו...היה היום שעבר עליי.
הרגל פצועה,הראש קצת כואב והעיניים מתחננות שאלך לישון אז כנראה שכאן אפרוש.

אני אווה ואתם קראתם את פינת הקיטורים של המקטרת בסטייל ;)
לילה טוב.אווה♡ =]

נ.ב. קבלו את השממה היפה טיילתי בה היום! כן טיפסנו וירדנו על ההרים האלה.

3 נערים

3 נערים:
לפני כמה ימים (12/6) ציינו שנה לרצח של שלושת הנערים.
שנה מאז שכל עולמם של שלושה משפחות שלא עשו דבר לאדם-השתנו מקצה לקצה.
לפני שנה זה קרה,3 נערים צעירים ותמימים שעשו את דרכם לביתם לקחו טרמפ,דבר שמאוד שגרתי בחלק מהמקומות בארץ,עלו על הטרמפ הלא נכון ונחטפו.
במשך ימים,לילות ושבועות חיפשו אותם בכל מקום אפשרי.
הקפיצו חיילים,פתחו במעצרים ואפילו נתנו שם למבצע הזה-"שובו אחים".
שנה עברה ואני מרגישה כאילו הודיעו על חטיפה רק אתמול.
הפחד שעבר במוחי,המחשבות שלא הפסיקו והתפילות שנאמרו
הכל היה מכוון לנערים.
מצאתי את עצמי באחד הימים שוכבת במיטה עם עיניים עצומות ומנסה לדמיין מה עובר עליכם עכשיו?איפה אתם?נמצא אתכם מתיישהו?אתם חיים או מתים?
האם אתם פצועים?כואב לכם מאוד?
המחשבות תמיד היו סביבכם!
ביום שהודיעו שמצאו אתכם ללא רוח חיים הרגשתי שכל עולמי חרב.
אין בנינו שום קשר ואתם אפילו לא מכירים אותי וגם אני לא אתכם
אבל הימים הללו שהתפללנו,קיווינו,האמנו בכל ליבנו שתחזרו אלינו חיים ובריאים בגופכם ובנפשכם קירבו בנינו מבלי שנרגיש בכלל.
בין רגע הפכתם לילדים של כולנו.
3 נערים שלא עשו רע לאיש נחטפו ונרצחו בטרם עת.
זה הכעיס,זה כאב,הזעם התפרץ "כמה עוד אפשר לשתוק?" רצינו לצרוח
"נקמה!!!!" רצינו לזעוק
אבל מה כל זה יביא לנו?זה לא יחזיר אתכם לחיים ולמשפחות.
עכשיו אחרי שנה אני רוצה להודות לכם!
תודה על האומץ שאחד מכן התקשר למשטרה גם אם זה היה לכמה שניות.
תודה שהייתם אתם מלאים בסיפורים וגאווה
תודה שלמדתם אותנו כמה שיעורים חשובים
תודה שלימדתם אותנו מהסיפורים עליכם אהבת ארץ ישראל מהי.
תודה שלימדתם אותנו מה זאת אחדות
מה זאת אהבת חינם.
כל המבצע הזה איחד את כל עם ישראל.
הרגשנו מאוחדים,נחושים,אוהבים מתמיד!
כולם הסכימו פה אחד לא חוטפים ילדים!
ואתם הייתם סך הכל ילדים שרצו להגיע הביתה,
ונשארתם ילדים.
לנצח!
נפתלי פרנקל,גלעד שער ואייל יפרח.
לא נשכח ולא נסלח!
יהיה זכרם ברוך.

"מיכלי"-ספרות עצמאית

היי לכולםם
אמנם אני בדרך מטיול ואפילו נפצעתי(אני מבטיחה לספר על זה מתיישהו)
הפעם הפוסט מוקדש לאהבתי השניה-ספרים!!
יש כל כך הרבה ספרים וכל כך הרבה הוצאות שמוציאות לאור בלי סוף ומתחרות אחת בשניה..הוצאת ספר לאור זה תהליך ארוך ומייגע ומה לעשות שלא כל ההוצאות מתחברות למה שכתבו הסופרים?
אז אגיד לכן מה אפשר לעשות ובשביל זה תכירו את "מיכלי".

"מיכלי"-מקדמים הוצאות עצמאיות, ככה לפחות אני רואה אותם.
תכירו את אורית ואריאלה,שתי סופרות חמודות שפרצו לאחרונה (שנה +) לז'אנר האירוטי-רומנטי בארץ.
שתיהן הוציאו כמה ספרים ושתיהן הוציאו אותם לבד ללא חברת הוצאה וזה מביא אותנו ל....הוצאה עצמית.
*אז מה זה בעצם הוצאה עצמית?
הוצאה עצמית בדיוק כמו שזה נשמע-להוציא לאור לבד.
זה אומר:
-למצוא עורך/ת
-בית דפוס
-כריכה,עיצוב
-לעשות לבד יחסי ציבור
ועוד המון המון המון דברים שהסופרים נאלצים למצוא ולממן לבדם.
כן כן,את הכל הם מממנים מכספם האישי
והכי חשוב למצוא קוראים!
חתיכת סיכון?ועוד איך!!
ולכן צריך גם אומץ,ביטחון ואמונה שלמה ביצירה שיצרו או במקרה הזה כתבו.

*מה זה בעצם 'מיכלי'?
'מיכלי' זהו דוכן שאורית ואריאלה רכשו בשבוע הספר העיברי שמתנהל בימים אלו.
הדוכן נועד כדיי לחשוף יותר את הספרים שיצאו בהוצאה עצמית.עוד ועוד סופרים שהוציאו לאור את ספריהם בדרך זו יצטרפו אליהן לדוכן.

*איפה אפשר למצוא את הדוכן?
תל אביב,כיכר רבין-שבוע בספר

*אילו ספרים תמצאו שם?
אורית פטקין:
-לורי
-חצויה

אריאלה באום:
-סודות חבויים
-סודות נחשפים
(טרילוגיה)

זהבית טל-און:
-לחצות את האוקיינוס
-הצד האחר של האוקיינוס

-תפסתי אותך(טרילוגיה,יצא הספר הראשון)-לינדה מזרחי
-הסוד הקטן של יערה כוכבי-גל ברקן
-תעתוע אפל-דנה מויסון
-ילדה של אחרים-עינת דנון
-דובון שחור עם אף לבן-רמי קרדה
-עד שינוסו הצללים
-סיפורי השתיקה

סיפרי ילדים:
-החלומות של שחר
-להציל את אצידופילים

בקיצור דוכן מקסים מלא מלא בספרים טובים..
איך אני יודעת? כי הייתי שם!!

ממליצה מכל הלב לבקר ולצאת עם כמה אוצרות יקרות ביד ומי יודע אולי אפילו תקבלו הקדשות ותמונות עם הסופרות ^_^

מצרפת קישור לדף הפייסבוק שלהן
עד כאן להיום..
אווה♡


מיכלי-דף הפייסבוק

מקרים הזויים שקורים (כמעט) רק לי!

בוקרר טובב
אז אני בדרכי לטיול איי שם בצפון הרחוק והיפייפה..מה אגיד לכם עבודה קשה יש לי ;)
הקיצר קבלו כמה מקרים קצת הזויים שקורים (כמעט) רק לי שיעלו לכם קצת חיוך על הפנים ויזכיר לכם למה שביזות יום א' לא בבית סיפרנו!

*מאחרת לאוטובוס..רצה רצה לתחנה ומקווה שהאוטובוס יאחר בכמה דק'->מגיעה בזמן לתחנה-> האוטובוס הקדים בכמה דקות!

*מאחרת לאוטובוס->רצה רצה לתחנה ומקווה שהאוטובוס יאחר בכמה דק'->האוטובוס ואני מגיעים שאותה השנייה->הנהג לא שם וממשיך לשוטט לו בכייפ במורד הכביש בזמן שהאוטובוס מסתכל עליי ונקרע מצחוק!(קרה לי הבוקר!!)

*מאחרת לאוטובוס(בעיה רצינית אני..ידוע)->רצה רצה לתחנה ומקווה שהאוטובוס יאחר בכמה דק'->מגיעה בזמן והאוטובוס מאחר בכמה דק!(הללויהה!!!)

*ממהרת למקום כלשהו->לוקחת מונית->נופלת על הנהג הכי איטי בעולם שכנראה קיבל את הרשיון שלו מצב ים וחושב שזה בסדר לזחול על הכביש!

*ממהרת לעבודה(כן אני תמיד ממהרת!אני גרועה בחישוב זמנים)->תופסת ספיישל->דופקת את הראש תוך כדי שנכנסת למונית!

*עוצרת במעבר חציה עם עוד 20 איש->כולם עוברים באדום ורק אני מחכה לירוק כמו פוסטמה שבסוף מסתבר שהרמזור בכלל לא עובד ותקוע על האדום!(ברצינות אנשים היה קשה להודיע?!!)

*חוזרת בסביבות חצות הביתה בערב שישי ללא מפתח,דופקת דופקת דופקת לא פותחים,מפה לשם יושבת כמו הומלסית ליד הדלת ולבסוף האחות פותחת את הדלת חצי ישנה ושואלת "הגעת?מה השעה כבר 00:30?" לא קושקוש כבר אחרי 3 בלילה ואמרת שתחכי לי!!

*נמצאת מחוץ לבית->הנייד עומד על 5 אחוז סוללה->מוציאה מטען מהתיק->מגלה שזה הכבל u.s.b של המחשב!

*נרדמת בקושי רב ב2 בלילה כשיום למחרת צריכה לקום מוקדם ->מתעוררת מהמואזין ולא מצליחה לחזור לישון!

*נוסעת לטיול רחוק מהבית->מתכננת למשוך כסף-> הכספומט בולע ת'כרטיס!

*יושבת מול המחשב בכייפ ובסבבה ומתכננת לכתוב קצת->מסתכלת לרגע מהחלון בוםם תאונה->הולכת לראות שהכל בסדר->מתערכבת יותר מחצי שעה!(חובשת בכל זמן!)

*כותבת וכותבת..וכותבת וכותבת וכותבת..אחרי חצי פרק מגלה שעד עכשיו כתבתי באנגלית ג'יבריש!!!

ולסיום סיומת
כותבת את הפוסט במרץ ובהתלהבות..כותבת כותבת וכותבת...רוצה לפרסם ->לוחצת בטעות על חזור->הפוסט נעלם והכל נמחק!
טרו סטורי ;)

אם שום דבר מזה לא קרה לכם היום אז יומכם מעולה ^^
היו לי עוד אבל הפוסט המקורי והארוך נמחק אז..
וכולם באמת קרו לי!
אבל אל תדאגו נחזור עם מדברים הזויים #2 ;)

שיהיה לכם יום נפלא צ'וצ'ים!
נשתמע,אווה=] ♡

ערסים וכל מילה נוספת מיותרת!

היי היי היי
התגעגעתם??גם אני! ^^
לפני שנתעסק בנושא הפוסט תרשו לי לציין שהבלוג חוגג מעל 600 כניסות!ייאייייי~~~😆
ברגע שיהיו 1000 כניסות מבטיחה לעדכן ולרשום בהתאם פוסט חגיגי ♡♡
ועכשיו לנושא הפוסט..
ערסים ערסים ערסים וכל מילה נוספת מיותרת!!
מה כבר יש להגיד עליהם?כולנו נפגשנו איתם ביומיום בסיטואציה כזו או אחרת.
זה יכול להיות השכן,החבר של האח,ילד מהכיתה או סתם עובר אורח ברחוב.
לאחרונה אני שומעת הרבה השוואות בין ערסים למזרחיים אז תרשו לי להגיד לכם שכיום זאת פשוט שטות אחת גדולה!
ערסיות זה נטו סגנון התנהגות ואופי מסויים.לא יותר מזה!
מדברים מגעיל,מקללים בלי סוף,מעשנים כל דבר שאפשר,אלכוהול ו"ישיבות עם החבר'ה " אלה החברים הכי טובים שלהם,אומרים כל שניה ת'מילה "אחי" בלי שום קשר ומסתובבים עם כובע נייק גם כשהשמש מזמן ישנה את שנת היופי שלה.
אבללל)(!!!!)בנינו..כיום כולם ככה..מקקלים,שותים ועושים בימי חמישי קריוקי בלי שום כבוד ואכפתיות כלפי השכנים המסכנים שמנסים לאטום ת"אוזניים ללא הצלחה!(ברצינות תפסיקו עם זה!אבל זה כבר קשור לפוסט אחר..)
אז ההבדל שערסים חולים,מתים,מאוהבים בשירים שבאלך פשוט לחתוך ת'וירידים!
בקיצור הערסים של היום הם לא כמו הערסים של פעם ;)
בכל אופן קבלו שיחה קצרה מהשעות האחרונות ביני לבין ערס מהקורס:
הוא:"כפרעליך חווה תעשי את זה את"
אני:"הרגע עשיתי את הראשון"
הוא:"נו יאלה תעשי גם ת'שני ואני יביא ת'מצרכים,מה אכפת לך מאמי" *קריצה*
ואחרי המון "מאמי כפרע אין עלייך"
הוא:"יואו על מה הבאת לי אגרוף?"
אני:"בכייני זה היה חלש,ועוד כפרה אחד אני תולשת לך ת'ראש מהמקום" *פרצוף אדיש*
הוא:"למה ככה חווה?אנחנו בסדר אנחנו,לא ככה?"
אני:"תנסה אותי"ממשיכה להסתכל עליו במבט אדיש,מורידה את הכובע ומפזרת תשיער
הוא:"וואי וואי למה לא אמרתם שהיא כזו?איך סיבכתם אותי עם פריקית?!לא ראיתי ת'שיער האדום"
המשפט הזה הרגת אותי,לא יכולתי להתאפק ונקרעתי מצחוק
*אחרי כמה דק*
הוא:"מה יש נשמה?מה את לא אוהבת אותי?"
אני:"אני אמורה?"
הוא:"כדאי לך"
אני:"למה?"
הוא:"כי זה אני" *קריצה*
אני: -_-
אחרי עוד כמה דק עומד מאחורי ושר "מלא עוד כוס חבר"
אני:"וואיייי באמת?מכל השירים דווקא את השיר הזה??"
הוא:"מה לא טוב כפרעליך?"
אני:"מה אמרנו לגביי הכפרה?"
הוא:"עוד כמה שיעורים ביחד ואת תתחנני שאקרא לך ככה"
אני:"אל תהיה בטוח!"מצחקקת
הוא:"מאמי" תופס לי את הסנטר "תסמכי עליי"
אני:"קושקוש עוד פעם אחת שאתה נוגע בי ככה אתלוש לך תיד"
הוא:"נשמה שלי,עוד איום אחד ואני מושיב אותך על הגז וחבל מה שיקרה לך"
אני עונה בציניות מוזגמת:"אמאלה"
הוא:"צחקי צחקי אבל מבטיח לך שיהיה לך חם,ולא בגלל האש" קריצה
עזבו את זה שמערוך נחת עליו אבל מאיפה הנחיתו עליי ת'יצור הזה??!!!!
ביקום מקביל אם לא הייתי בזוגיות, וקצת יותר תמימה ולא אני! אני בטוחה שזה היה מדליק אותי
אבל לא!זה רק עצבן אותי!😡😡
בקיצור ככה כל השיעור התנהל ולבסוף שניה לפני שיצא (ראשון ) מהכיתה קרא לי "חווה,נתראה שיעור הבא. חיימשלי את" *קרציה*
אישית לא אוהבת לקלל ולאחל דברים רעים לאנשים אז מאחלת דברים לא הגיוניים כגון "שיפול עליך אוטו גלידה מהשמיים"(בהשראת בובוספוג)
הוא:*מפריח נשיקה באוויר,קורץ ויוצא*
האם זה חלק מסיפור?לא
תכירו תמציאות החדשה שלי לימי רביעי הקרובים!! -_-
מתוך כל הבנים ובנות שיש לי בכיתה דווקא אני קיבלתי את הערס ה'סטונדנט' של הקורס!
כל השיעור הרגיז והציק לי בלי הפסקה
כפרע,נשמה,חיימ,מאמי וכ'ו וכ'ו
עזבו את זה שהוא נראה טוב,בגילי,גוף סבבה לגמרי, בטוחה שיש לו גם קעקוע או שתיים,פוזאיסט תחת!! ואם תחליפו לו תעיניים לעיניים כחולות הוא בכייפ יתאים לאחת הדמויות מהספרים בתור ה"באד בוי"
בכל מקרה..מישהו צריך השראה לסיפור?? 😉

עד כאן קיטורנו להיום..
אני אווה ואתם קראתם את בלוג הקיטורים שלי ;)
ובנימה אופטימית זו שיהיה לכם יום בשגעת צ'וצ'ים =]
♡